גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד קטן אחד
בואו נתבונן קצת על מה שקורה בעולם שלנו
בואו נזרע זרעים של אכפתיות וכבוד לאמא אדמה, זרעים של לראות את האחר ולא משנה איזה צבע עור יש לו או איזה שפה הוא דובר, שנצמח להיות אנשים מתחשבים וחומלים בתקווה לעתיד ירוק יותר
מתחשב וחושב.
בואו נבחר אחרת!
לא ברור לי למה משקרים לנו, מסתירים מאתנו את האמת, מספרים לנו חצאי אמיתות? למה עושים עלינו מניפולציות? למה מזלזלים באינטלגנציה שלנו?
זה מתחיל בתעשיית המזון שמשחקת לנו בצלחת צובעת לנו את האוכל, מעצבת לנו אותו, קובעת לנו את הטעמים, ישנה טכנולוגיה שלמה שפותחה לצורך העניין, משחקים לנו בבלוטות הטעם וגורמים לנו להתמכר.
פעם, לא חשבתי שמרססים לי את הירקות/ פירות ברעלים ואף אחד לא מפקח על זה, לא על הכמות לא על המינון ולא על האם הוא ראוי למאכל.
פעם מילת הקסם הייתה "בפיקוח משרד הבריאות", היום אני מבינה שלמשרד הבריאות אין תקציב לפיקוח, ולא רק ,משרד הבריאות לא יכול לעמוד בלחצים הפוליטיים של בעלי האינטרס.
היום היחידים שמעוררים את מודעות הציבור לעניין הם תכניות התחקיר בטלוויזיה. ותודה גדולה להם.
תעשיית המזון משחקת לנו באוכל איך שבא לה. הפרסומות בטלוויזיה עובדות עלינו בעיניים, מוכרות לנו חלומות ודימויים, הם אלופים בזה. משרדי פרסום מרוויחים על זה מיליונים זו תעשייה מטורפת שתפקידה למכור דימוי חלום, מי שצופה באופן קבוע בטלוויזיה עובר שטיפת מוח.
איזה מין חברה אנחנו? שמטפחת צביעות, שקר ומניפולציה בסל היסוד הבסיסי שלה?
מוכרים מוצרי קוסמטיקה לצבוע, להסתיר, איזה מסר חינוכי אנחנו מעבירים לילדינו אתם לא מספיק יפים תתחפשו? במקום ללמדם אתם נפלאים בדיוק כמו שאתם!
תרבות הפלסטיק. הכול חד פעמי, עולם מפלסטיק.
תעשייה שמזהמת ופוגעת בכדור שלנו בבעלי החיים ובנו.
מהו המסר שאנחנו מעבירים לדור הבא? לא אכפת לנו מכם ומכדור הארץ? אנחנו ממילא לא נהיה פה?!
אנשים קונים ערימות של כלים חד פעמים, במקום לקנות כלים מבמבוק או מקנה סוכר.
זה לא הכסף זה חוסר המודעות!
זה מתחיל בחינוך בבית בגן בבית הספר בטלוויזיה, איפה כל אלה?
שקיות הניילון בסופרמרקט.
ברוב העולם תם עידן השקיות אבל לא בישראל!!!
10 אגורות לשקית בדיחה לא מצחיקה . מי מרוויח מזה ?
עד כמה ניתן לבעלי האינטרס לשלוט בנו?
תרבות הצריכה המטורפת כל היום אנשים קונים עוד.. בואו נעצור ונחשוב האם אני באמת זקוק לזה?
הטלפונים הסלולריים הפכו לשיגעון של הדור החדש. אתה ממותג חברתית לפי דגם הסמארטפון שיש לך. האם אלו המסרים שאנו רוצים להקנות לילדינו? שימדדו אותם לפי סוג הטלפון שלהם?
החברה שלנו הפכה מעודדת תרבות צריכה מופרזת.
מטפטפים לנו כל היום, בטלוויזיה, ברדיו, במחשב, בסלולר.
קנה!, מבצע!, הזדמנות אחרונה!, סוף עונה!
מבלי לחשוב על הצד השני של העולם. ארצות יצרניות כמו הודו סין אפריקה , מעסיקות עובדים בתנאים בלתי אנושים בתנאי עבדות. עצימת עיניים זה שם המשחק? אני לא רואה? אני לא יודע אז זה בסדר?
ולמה אני לא רואה ולא שומע? שוב בעלי האינטרסים עושים כל מאמץ שלא תדעו ...
ועוד קצת, התבוננתם פעם על סרטים המשודרים לילדים? והסדרות בערוצי הילדים לקטנטנים שלכם ?הקשיבו, למלל לשפה ולמסרים מתחת לפני השטח.
סדרות/סרטים רווים באלימות, בכוח, במלחמה. זורעים בילדים עוד בעודם קטנטנים את זרעי האלימות שוטפים להם את המוח... חרבות, אקדחים תתי מקלע, משחקי המחשב הפופולריים ביותר לילדים ונוער הם משחקיי מלחמה מזעזעים.
האם לזה התכוונו? כי לזה אנחנו מחנכים.
האם לא רצינו לזרוע בילדינו זרעי אהבה קבלה, נתינה , סובלנות, אחווה, שותפות, חמלה, יצירתיות, הגשמה??
למה אין תכניות ראליטי על עזרה הדדית , מהפך לבית תמחוי, גיוס כספים לילדים עניים, גינת מאכל קהילתית. אה! אין לזה רייטינג?
הפכנו להיות כבשים של התעשייה. משחקים בנו כמו במשחקי הרעב...
אני קוראת לכם להתעורר להיות מודעים ולא להיות כבשים, באוכל, בתרבות , בחיים אפשר גם אחרת. לחנך את ילדינו לחקור לשאול להטיל ספק לבדוק , ולדרוש שקיפות כנות ואמת. נקיה לא צבועה ולא מקושטת אמת כפשוטה!
אני מאחלת לכולנו שנצליח יחד לעשות את השינוי ולהראות שאפשר גם אחרת, לחיות תוך התחשבות בסביבה ובטבע המופלא שלנו. השינוי מתחיל בכל אחד ואחת מאתנו, בואו יחד נצמיח חברה מודעת, רואה, ואכפתית לכדור הזה שלנו.
Gurus הם הצעד שלנו להראות שאפשר גם אחרת
לחשוב, לעשות, לשנות.
בואו נצעד לעולם טוב יותר!
